כשפונקציונאליות פוגשת קונספט עיצובי.
משרד עורכי דין הוא אתגר עיצובי, יש לייצר סביבה נעימה לעבודה ממושכת, אך עם זאת המשרד צריך להיות ייצוגי ופרקטי.
זוכרים איך היו נראים המשרדים פעם? מסדרון אינסופי – צר, ארוך ובדרך כלל מואר בתאורת פלורסנט לבנה וקרירה – כאשר משני הצדדים שלו דלתות לחדרי העובדים. בשנים האחרונות התפיסה לגבי נראות של משרדים השתנתה באופן משמעותי מן הקצה אל הקצה. כיום, תכנון המשרד והעיצוב שלו הם חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של העובדים, ובאופן ברור גם חלק בלתי נפרד מהתרשמות הלקוחות המבקרים במקום. הצירוף ״קונספט עיצובי״ כבר הפך שגור בפי כולם, והמטרה היא ליצור מרחב ייחודי שמדבר את שפת החברה שיושבת בו.
תכנון משרד הוא פרויקט מורכב ומחושב, הוא דורש מאיתנו להתייחס למגוון צרכים של הלקוח – לעיתים כאלו שלא היינו בוחרים אם הייתה אפשרות – ולעטוף את אותם הצרכים באסתטיקה ועיצוב תואמים. כשאנחנו ניגשים לתכנון משרד עורכי דין, או כל מקצוע חופשי אחר, הפרויקט מקבל תפנית והופך להיות אפילו מאתגר יותר – השילוב בין צרכים פרקטיים שמטרתם לייעל את העבודה לבין אסתטיקה, נראה כמעט בלתי אפשרי – אבל אני בוחר לגשת לזה על פי כמה עקרונות בסיסיים:
לפני הכל, מי עובד כאן?
מפליא ככל שיהיה, השלב הראשון בעיצוב משרד עורכי דין הוא לא בחירת צבעים או קבלת החלטות לגבי הקו העיצובי, אלא תכנון נכון עבור המשתמשים. משרדים מהסוג הזה ייחודיים בכך שהעבודה בהם דינאמית ותבניתית, יש דרך התנהלות מאד מסודרת והיא כוללת שיתוף פעולה בין האנשים בו וחלוקת עבודה. ברגע שאני מתחיל פרויקט במשרד עורכי דין, או כל משרד מעולם המקצועות החופשיים, אני מתכנן את החלל ברמת הסירקולציה – מי עובד עם מי? מי צריך להעביר מסמכים למי? מה תפקידה של מנהלת המשרד במקום? ברגע שאנחנו פותרים את התכנון ברמת הסירקולציה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שההתנהלות במשרד תהיה מאד אחוז יעילה.
סירקולציה ודרך עבודה משפיעים באופן ישיר על תכנון הריהוט למשרד – חללים משותפים, בהם יושבים מספר עובדים, לא ירוהטו כמו משרדים פרטיים או כמו חדר הישיבות לדוגמה. אם בחללי עבודה משותפים אנחנו ננסה ליצור אווירה שקטה ומרוכזת, בחדרי ישיבות דווקא נבחר באלמנטים מעוררי השראה ומרשימים, שיציגו את היוקרה והחזון של המשרד. מבנה המשרד יכול להשפיע על מיקום העמדה של מנהלת המשרד, אנחנו נרצה שהיא תשב באזור שמקבל את פני המבקרים, אבל מצד שני לא נרצה שדעתה תהיה מוסחת במשך כל היום בגלל הנוכחות שלהם.
אחסון ועוד אחסון
תכנון נכון מתייחס כמובן גם לאזורי האחסון, שהם האלמנט שצריך למצוא עבורו את הפתרון היצירתי ביותר – מצד אחד אנחנו צריכים כמה שיותר אזורים כאלו, ומצד שני אנחנו לא רוצים שהחלל ירגיש עמוס. אני פועל על פי שני עקרונות מנחים בתחום הזה. הראשון, מיקום כמה שיותר יחידות אחסון מגובה רצפה עד גובה תקרה בהיקף המשרד – פתרון שכזה גורם למרחב להראות נקי ולא עמוס, כיוון שהיחידות הללו הופכות להיות כמעין קירות במקום. האופציות בעולם הנגרות כל כך השתכללו עם השנים, שאנחנו יכולים לבנות אלמנטים שממש נראים כמו חלק מהקיר, אפילו ללא ידיות.
העיקרון השני מתייחס לגובה האחסון בתוך חדרי המשרד. תמיד כדאי שאזורי האחסון בתוך החדרים יהיו מתחת לגובה השולחן, כלומר, מתחת לגובה 75 ס״מ. ברגע שנקפיד על כך נוכל גם להרוויח שטחי אחסון רציפים לאורך החדר, וגם נשאיר את המבט וההיקף של החדר פתוח ומאוורר. אלמנטים שמשמשים עבור אחסון ולא מתיישרים עם קו התקרה או לחילופין מסתיימים מעל קו השולחן, בייחוד אם הם סגורים, עלולים ליצור עומס ויזואלי ולגרום למשרד שלנו להרגיש צפוף.
פינת ההמתנה – אזור חשוב ומשמעותי בתהליך סגירת עסקה
לאחר שתכנון המשרד מוכן ותואם את כל הצרכים של הלקוח, מגיע השלב של העיצוב – בתחום המסחרי, העיצוב הוא בעצם הלבשה של כל המסרים והמידע שהלקוח רוצה להעביר באמצעות המרחב לאותם לקוחות פוטנציאליים שמבקרים בו. מבחינתי, כשאני מסתכל על עיצוב המשרד, אני מתייחס לכל פיסת שטח כמו ״נדל״ן למטרות שיווק״. הכל חייב להיות מדוייק לא רק ברמה של בחירת החומרים והגימורים, אלא ברמה של מה אנחנו רוצים להעביר ללקוח, איך אנחנו רוצים שהוא ירגיש?
פינת ההמתנה זוכה לתשומת לב רבה בעיצוב המשרד ולא סתם, אם נעמיק ברמה הפסיכולוגית נבין שהלקוח הפוטנציאלי שלנו פוגש את פינת ההמתנה של המשרד שלנו הרבה לפני שהוא פוגש אותנו. החוויה שתחקק לו שם יכולה להשפיע רבות על מצב הרוח איתו ייכנס לפגישה וכך באופן ישיר על פוטנציאל סגירת העסקה. בזמן שהלקוח הפוטנציאלי שלנו יושב באזור ההמתנה, הוא שואב פרטי מידע עלינו ועל העסק שלנו, ואנחנו חייבים לדאוג שהרושם הראשוני הזה יהיה מדויק ונכון עבור הצרכים שלנו.
הגודל לא קובע.
יצירת מרחב פתוח ומזמין
אחת השאלות הראשונות שלקוחות שואלים אותי כשאני מגיע לראות נכס חדש נוגעת לרוב לגודל שלו ביחס לצרכים שלהם. התשובה בנושא הזה קצת מורכבת, כי גם כאן יש השפעה מאוד גדולה על החלוקה והבחירות שעושים עוד בשלב התכנון של המרחב. אחד הדברים החשובים שצריך להקפיד עליהם בתכנון המשרד הוא לשאוף ליצור מרחב כמה שיותר פתוח ומזמין, גם אם מדובר באשליה. הדרך הראשונה לעשות זאת היא לשמור על קו מבט כמה שיותר ארוך ורציף מאזור הכניסה. ככל שנוכל לראות יותר רחוק מאזור הכניסה, ככה המקום באופן אוטומטי ירגיש גדול יותר ובעיקר מרווח יותר.
טכניקה מוכרת ונפוצה נוספת שניתן ליישם בשביל להגדיל את תחושת המרחב במקום היא שימוש במחיצות קלות – דוגמאת מחיצות זכוכית, או אפילו מחיצות רשת עשויות מתכת או טקסטיל. ברגע שאנחנו מחלקים את המשרד באמצעות מחיצות קלות, אנחנו באופן אוטומטי גורמים לחלל להרגיש מרווח יותר – יש משהו בנוכחות של קירות בחלל שתמיד יוצר הרגשה כבדה ומקובעת. טעות נפוצה לחשוב שמחיצות זכוכית פוגעות באינטימיות של החדר – זה לא נכון משתי סיבות: ברמת האקוסטיקה, מחיצות זכוכית בעלות יכולות בידוד לעיתים אפילו טובה יותר משל קירות גבס. ברמת הפרקטיקה, גם אם אנחנו נדרשים לכסות חלק מהזכוכית במדבקות אטומות מסיבות של פרטיות, ההרגשה שמחיצת זכוכית מסוג זה תהיה הרבה יותר נעימה מקיר גבס בנוי.
לסיכום
עיצוב משרדי עורכי דין, ומשרדים לבעלי מקצועות חופשיים בכלל, חייב להיעשות בצורה מחושבת. כל חלק במשרד צריך לקבל משמעות פרקטית ״ותפקיד״, אך במקביל כל החלל חייב להיות מעוצב בצורה הרמונית ונעימה, ככה שאנחנו מצליחים להסתיר את כל האלמנטים שלא היינו רוצים שייחשפו בחיים השגרתיים של המשרד.
לעיתים אנחנו נוטים לחשוב שעיצוב מרחב העבודה והצרכים הפונקציונאליים שהוא דורש חיים בסכסוך מתמיד, הורגלנו לחשוב שאנחנו חייבים לבחור האם אנחנו רוצים מרחב פרקטי, ובכך להתפשר על בחירות עיצוביות, או לחילופין אנחנו רוצים מרחב מעוצב, שלא ישרת את הצרכים היומיומיים שלנו. אבל בהיבט המקצועי – לא כך הדבר, הצרכים של הלקוח הם האתגרים התכנוניים שלי, והתמודדות איתם יוצרת פרוייקטים עם ערך רב, שיודעים לשלב את הרצון של חלל ״יפה״ עם המחוייבות שלנו לחלל ״שימושי״ – אז למה לבחור צד אם אפשר גם וגם?!