טיפים לתכנון ועיצוב מסעדות, ברים ובתי קפה

מרחבים שמספרים סיפור

אוכל כבר מזמן הפך להיות הרבה מעבר לצורך בסיסי של האדם, ובשנים האחרונות במיוחד, מסעדה היא מקום בילוי לכל דבר, ואנחנו כלקוחות מצפים לחוויות ייחודיות כשאנחנו מגיעים אליה. אנחנו מצפים לאוכל טעים ואיכותי כשאנחנו ניגשים למסעדה – זו עובדה, אבל הדבר שאנחנו לרוב לא שמים לב אליו כמבקרים הוא ההשפעה שיש למרחב עצמו על החוויה. אוכל ברמה מאד גבוהה יכול ״לקבל ציון נמוך״ אצלנו בעקבות חוויה ויזואלית שלילית במקום, ובמקביל אוכל ברמה בינונית יכול להרגיש לנו מיוחד, ברגע שתתלווה אליו חוויה תואמת ברמת העיצוב.

אחת התופעות שיוצא לי להתקל בהן הכי הרבה כשאני ניגש לפרויקטים בעולם המסעדנות – אם זה מסעדות, ברים או דוכני מזון מהיר אפילו – היא שהבעלים של המקום מושפעים מאד מהטעם העיצובי של עצמם. בסיטואציות כאלו אותם הלקוחות מגיעים בגישה שמתאימה לעיצוב הבית הפרטי שלהם, מגוון חלומות שהם מנסים להגשים על חשבון העסק שלהם. גישה מסוג זה היא לא נכונה עבור פרויקטים בעולם המסחרי, בעולם הזה המחשבה צריכה להיות הרבה יותר רחבה, ולקחת בחשבון את הלקוחות שאליהם אנחנו פונים. כשאני מתחיל פרויקט שפונה לקהל לקוחות פוטנציאלי, יש מספר נקודות עיקריות שאני נוהג לבחון:

לפני שמתחילים
איפה אנחנו נמצאים

הרבה פעמים אנחנו נוטים להתעלם מהסביבה שבה העסק מוקם – אנחנו מושפעים ממקומות אחרים שראינו ואהבנו, אנחנו מושפעים מטרנדים, וזה טבעי והגיוני, אבל צריך לזכור שעיצוב של עסק מושפע המון מהלוקיישן שבו הוא יושב. כשמגיעים לנכס חדש הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא להבין את הסביבה שהוא נמצא בה. מסעדה שיושבת באמצע שוק צבעוני ותוסס, באופן טבעי תדרוש מאיתנו לבנות קו עיצובי שמדבר בשפה שונה, מאשר מסעדה שיושבת בלובי של מלון יוקרתי או לחילופין בתוך קניון. חשוב להדגיש, זה לא אומר שמסעדה שממוקמת בשוק חייבת בהכרח להיות מעוצבת בסגנון פחות ״יוקרתי״ – יכול להיות שהיא תעוצב בצורה מאד יוקרתית, אבל זו תהיה בחירה מושכלת, שהמטרה שלה היא להיות שונה ובולטת באותו אזור ספציפי.

כשאנחנו מדברים על סביבת העסק, זה לא רק האזור שהוא יושב בו או מקיף אותו, אנחנו צריכים גם להתייחס לסביבה המקצועית – כלומר, קולגות ומתחרים שנמצאים סביבנו. הבחירות העיצוביות צריכות לעזור לנו לבלוט על פני העסקים האחרים ולהיות שונים בנוף. בנוסף, לכל תחום יש גם שפה שהלקוח מצפה לראות – לדוגמא, כשאומרים לנו מסעדה אסייאתית, הראש שלנו כבר יכול להתחיל לדמיין אילו חומרים נראה שם ואילו צבעים ישלטו במקום, חשוב להיות מודעים לכך ולדעת איך להשתמש בידע הזה לטובתנו, שוב, או כדי ליצור הרמוניה או בדיוק להיפך, להיות ייחודיים.

לאורך כל הדרך לחשוב על
הלקוח של הלקוח

זוכרים את התופעה שהזכרתי בהתחלה של ״הבעלים של המקום שמרגיש שהוא מעצב לעצמו את הבית״? אז אחד הדברים שאני מאמין בהם הוא שהאחריות שלי, כשזה נוגע לנכס מסחרי שפונה לקהל לקוחות, היא לא לחשוב על הרצונות של בעל הנכס עצמו – הלקוח שלי, אלא על הרצונות של הלקוח שלו, לצורך הנוחות אני קורא לו ״הלקוח הפוטנציאלי״. בדיוק כמו שאנחנו חוקרים את הסביבה של העסק ככה אנחנו צריכים לחקור את הלקוחות הפוטנציאליים של המקום, ואותם אנחנו יכולים לחלק לשניים: הלקוחות הפוטנציאליים שיגיעו מבחוץ ואלו שחיים באזור – לא תמיד אגב הם יהיו בעלי אותם צרכים ומאפיינים, ואז דווקא הפרויקט הופך למאתגר ומעניין יותר.

לכל קהל פוטנציאלי יש אופי מסוים, יש דברים שמושכים אותו יותר ויש חוויות שהוא נהנה מהן יותר, המטרה שלנו כשאנחנו מעצבים מסעדה היא כל הזמן לחשוב כאילו היינו אותו קהל, ולתרגם את התחושות שהוא רוצה להרגיש במקום לתכנון ועיצוב, או במצב אידיאלי, לתרגם את התחושות שאנחנו היינו רוצים שירגיש. היום יותר מתמיד, כשאנחנו נכנסים למקום בילוי – בר או מסעדה – אנחנו רוצים להרגיש ששברו לנו את השגרה, אנחנו רוצים להתרגש. זיכרון מרגש תמיד יגרום לנו לחזור אליו, או לפחות לשתף את הקרובים שלנו בו. דמיינו שאתם מבקרים במסעדה יוונית – אוכל יווני ישר זורק אותנו לגוונים כחולים ולבנים ולאווירה ים-תיכונית, אבל גם כאן אנחנו יכולים ליצור תחושות שונות לחלוטין באמצעות תכנון ועיצוב. למשל, אם נחליט שהתאורה מעומעמת והגוונים הכחולים הכהים ישלטו בחלל בשילוב עץ כהה – האווירה תהיה חמימה ואפילו רומנטית. לעומת זאת, אם נחליט שהמקום יהיה מואר מאד ודווקא גווני התכלת ישלטו בשילוב עץ מולבן – אנחנו כבר יוצרים מרחב עם אווירה פתוחה וקלילה. לכל בחירה שאנחנו עושים, בין אם איזה צבע יהיה הבולט במרחב או כמה קרוב אנשים ישבו אחד לשני, תהיה השפעה על האנשים שיבקרו במקום, ואנחנו צריכים לנצל את העובדה הזו לטובתנו.

בסופו של דבר
טרנדים הם דבר חולף

אחת הטעויות הנפוצות שנוטים לעשות כשניגשים לתכנן ולעצב את העסק היא לבדוק מה הטרנדים החמים באותה תקופה ולהסתמך עליהם, אנחנו קוראים לזה ״חיפוש השראה״, אבל זו ממש לא ההגדרה הנכונה לזה. חיפוש השראה אמיתי צריך להיעשות ממקום ניטרלי, הוא מתחיל ברשימת אסוציאציות שעולות לנו מהכותרת של המסעדה או הבר – למשל, ״בר קוקטיילים יוקרתי״ או לחילופין ״מסעדת אוכל רחוב מקסיקנית״. את אותן אסוציאציות אנחנו מתרגמים לתמונות השראה – זה יכול להיות פינות ישיבה, אלמנטים מהטבע או סתם חומרים. ההבדל האמיתי בין חיפוש השראה אמיתי ומעמיק לבין הישענות על טרנדים היא שטרנדים מושפעים מהלך רוח ציבורי-חברתי, כלומר, הם מראש מוגדרים לתקופה מסויימת ותפקידם להתחלף במשך השנים. השראה לעומת זאת, מבוססת על עובדות ותחושות שאנחנו רוצים להעביר והיא סובייקטיבית, ולכן לא אמור להיות לה ״תאריך תפוגה״. כמובן שלפעמים יקרה מצב שטרנד מאד נפוץ בתקופה מסוימת יתאים לקונספט של העסק שלכם, אבל אי אפשר שהטרנד מעצם היותו ״עכשיוי״ יכתיב את הקו העיצובי.

בעולם המסעדנות – מסעדות, ברים ובתי קפה – חשוב גם להתייחס למימד הפונקציונאלי. לא כל החומרים יתאימו לצרכים של החלל, ואנחנו חייבים להתייחס לשימוש של האלמנטים עצמם לפני שאנחנו בוחרים את החומר ממנו הוא עשוי. לשמחתנו, ברמה הטכנולוגית אנחנו נמצאים במקום מאד מתקדם ועשיר, ככה שכמעט כל טקסטורה שנרצה נוכל למצוא חומר שגם נראה כמוה וגם יכול להיות פרקטי לשימוש שאנחנו צריכים. לדוגמא, אם פעם היה נשמע דמיוני לחפות בר באבן טבעית, כי כל כוס יין שהיינו מניחים עליה הייתה משאירה סימן עגול, היום יש לנו חומרים שמדמים בדיוק את הטקסטורה של האבן הטבעית, אבל עמידים בפני כתמים. בגלל שהטכנולוגיה כל כך מתקדמת, אני לא אוהב להתפשר על פונקציונאליות כשאני מגבש קונספט עיצובי עבור עסק, בסופו של דבר המטרה היא שהמקום יצליח להיות מתוחזק כמו שצריך ושיראה כל הזמן כמעט כמו ביום הפתיחה.

לסיכום
זכיר – פונקציונאלי – מרגש

העולם שלנו הפך יפה יותר! שזה דבר טוב בבסיסו, המודעות לעיצוב מרחבים נהיית מובנת מאליה משנה לשנה וגולשת לכל תחומי חיינו – מהבית הפרטי שלנו, דרך המשרד ועד למסעדות וברים. למה אני מתייחס לזה כדבר טוב בבסיסו? כי אם פעם היינו יכולים לעצב עסק בצורה יחסית בסיסית ואסתטית ״ולצאת ידי חובה״, היום הקהל דורש מחשבה מקורית ויצירתית יותר. מסעדות ועסקים נשפטים גם על השירות והאוכל שהם מציעים, אבל הרבה מהמשקל עבר לנראות של המקום ולחוויה הויזואלית שהוא מציע, הלקוחות רוצים להתרגש. הצלחה של עסק חדש בעולם המסעדנות תימדד על רמת הזכירות שלו – האם הלקוח זוכר את החוויה לחיוב ככה שירצה לחזור אליה – ותפקיד העיצוב של המקום היא לגרום לו להיות גם זכיר, גם פונקציונאלי וגם מרגש.